מי כתב את ספר החינוך, ומי הראשון שפרשו?
השבת נקרא בתורה את פרשת 'בא' . מי לא מכיר את רש"י הראשון עה"ת "אמר ר׳ יצחק: לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחדש הזה לכם (שמות י״ב: ב׳), שהיא מצוה ראשונה שנצטו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית, משום: כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים (תהלים קי״א:ו׳). שאם יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, והם אומרים להם: כל הארץ של הקב״ה היא, והוא בראה והוא נתנה לאשר ישר בעיניו, ברצותו נתנה להם וברצותו נטלה מהם ונתנה לנו" השאלה מדוע התורה לא החלה מהמצווה הראשונה שנתינה לישראל, בנויה על ההנחה שעיקרה של תורה הם תרי"ג המצוות. וזה הזמן לעסוק באחד מספרי המצוות היסודיים 'ספר החינוך'.
בהקדמת ספר החינוך כותב המחבר שהוא הולך בספרו בעקבות שלשה מחברים שקדמו לו:
"מודיע ומעיד עדות נאמנה לכל קורא בו, שרוב דברי הספר נלקטים מספרי עמודי הארץ המפורסמים במעלה וחכמה בכל הגוים, הרב רבי יצחק אלפסי והרב רבי משה בר מימון לטובה זכורים, להם משפט הבכורה ההוד והגדולה בחיבור זה. ואל החוט המשולש בחכמה בתבונה ובדעת, הרב רבי משה בר נחמן זכרונו לברכה, הוא חיבר ספר נכבד מאד בחשבון המצוות, לבד כמה וכמה חבורים יקרים. אלה הגבורים אשר מעולם, שהוציאו רוב זמנם לברר דברי חכמים לברכה זכרם, צללו במים אדירים והעלו מדברי הגמרא פנינים בידם. ויום בואנו אל בית מקדשם ואל חדר הוראתם, מצאנו שם באר מים חיים גנות ופרדסים, גלוסקאות וכלי מילת לפנינו ערוכים"
את החידוש שבספרו הוא הוא מסביר בסדר של המצוות, ובתועלת שבכך:
"אמרתי במה אתרצה לבוא ולשרת לפני הגבורים, וכבר ביררו לנו הם כל הדברים, הלא בסדר, אענה אף אני חלקי, ואסדר תרי"ג מצוות על דרך הסדרים, [ואם המלאכה לחכמים כנוטל שבולת משדה מלאה עמרים, וכממלא רביעית לוג מהימים] אולי יתעוררו יותר וישמחו בה הנערים, ישתעשעו עמה בשבתות ובחגים, וישובו מהשתגע ברחוב הערים, לאור באור החיים, איש את רעהו הילדים רכים, ישאלו מצוות שבת זו כמה, ומלאה הארץ דעת ומזמה. והנה פירוש כל אחת נכון לפניהם, ומבלי יגיעה ימצאו דברי חפץ בסימניהם, זרע קדש יתברכו מאל, הם ובניהם וכל אשר להם, בכל מקומות מושבותיהם, ואני בכלל הברכה עמהם."
על יעוד הספר לצעירים ובפרט לבנו וחבריו, הוא חוזר שוב בסוף ההקדמה:
"על כן ראיתי טוב אני הדל באלפי, תלמיד הלמידים שבזמני, איש יהודי מבית לוי ברצלוני, לכתוב המצוות על דרך הסדרים, וכסדר שנכתבו בתורה זו אחר זו, לעורר לב הנער, בני והילדים חבריו, בכל שבוע ושבוע , אחר שילמדו אותו ה'סדר' של בחשבון המצוות, ולהרגיל אותם בהן ולהתפיס מחשבתם במחשבה טהורה וחשבון לעיקר, טרם שיכניסו בלבם חשבונות של שחוק ושל 'מה לך ומה בכך', וגם כי יזקינו לא יסורו ממנו"
בכל מצוה כתב המחבר חמישה או שישה חלקים. א. מהות המצוה. ב. "משרשי המצוה" דהיינו טעמי המצוה. ג. דיני המצוה. ד. הגבלות המצוה. ה. העונש. ו. מחלוקות בעניין המצוה.
אינני יודע האם כוונתו של המחבר התקיימה, וכמה ילדים ונערים אכן למדו בשבתות בספר החינוך, אולם אחת מחויות הילדות החזקות שלי בשכונת ילדותי 'גבעת מרדכי' בירושלים. היא שיעור מיוחד לילדים בספר החינוך שהיה מעביר לנו רב השכונה הרב איסר קלונסקי שליט"א בכל שבת בצהריים בביתו, ובו הוא היה מלמד אותנו מצוה או יותר מתוך המצוות שבפרשת אותו השבוע.
זהות מחבר ספר החינוך
בעל ספר החינוך לא ציין במפורש את שמו על ספרו, ורק רמז "איש יהודי מבית לוי ברצלוני" מכיוון שידוע ומוכר לנו ראשון חשוב מברצלונה שהיה גם לוי הלא הוא: רבי אהרן הלוי - הרא"ה (1235-1303) סברו רבים שהרא"ה הוא מחבר ספר החינוך. כך כתבו הש"ך (יו"ד: כה, ב; ע, ל"ג), פרי מגדים בהקדמה למשבצות זהב, רבי עקיבא אייגר (תשו' קכט, קסט), וכ"כ הרב מלאכי ב"ר יעקב הכהן בספרו 'יד מלאכי' בפרק: כללי הפוסקים כללי שאר המחברים והמפרשים סעיף כג.
"ספר החינוך חיברו הרא"ה ז"ל ועם היות שלא נזכר שם פועלו כ"א שחובר מאיש לוי ברצלוני כך מקובלני שהרא"ה ז"ל חברו וכמדומה לי שכך ראיתי בספר הקבלה והעומד על הקדמת הספר הזה ישפוט בצדק שהיה אחר הרמב"ן קרוב לו ונודע הוא שהרא"ה הנקרא הרב ר' אהרן הלוי שחבר ספר בדק הבית על ת"ה היה בזמנו כמו שיראה העומד על הקדמת הספר ההוא וגם ידוע הוא מפי ספרים שהיה תלמידו של הרמב"ן, ...מצאתי שיש רמז לדבר זה בספר החינוך עצמו בריש פרשת תרומה שכתב והלוים אחי הטהרו וינף אהרן אותם תנופה וכו' שנראה כמדבר בעדו וכמ"ש שם המגיה ומצאת כי תדרשנו בספר החינוך הנדפס בויניציאה בשנת מה נאוו ע"ל ההרי"ם עיין שם"
אני מצרף כאן קובץ ובו צילום של הקטע מספר החינוך בראש פרשת תרומה, עם הערת המגיה שמצא רמז בדברי המחבר ששמו אהרן, האם הרמז משכנע אתכם?
אולם כבר החיד"א בספר 'שם הגדולים' בערך: רבינו אהרן הלוי מביע פקפוק בזיהוי מחבר הספר עם הרא"ה, וכך הוא כותב: "מרגלא בפומייהו דרבנן בתראי ... שהרא"ה חיבר ס' החינוך ... ובס' החינוך עצמו בהגה שבדפוס ריש פ' תרומה. ויש לפקפק קצת דעל הרוב כשמזכיר הרמב"ן כותב ז"ל וכמה פעמים כותב מפי מורי ישמרהו אל, עוד זאת אדרוש דאשכחן כמה זימני דדעת הרא"ה נגד מ"ש בספר החינוך".
כלומר החיד"א טוען שמשמע מלשון הספר שרבו של המחבר איננו הרמב"ן ולכן זה לא יכול להיות הרא"ה וגם שכמה פעמים בספר החינוך מובעת דעה ההרב דוד מצגר אסף ממחברים שונים והוסיף מעצמו 14 מקומות שבהם ספר החינוך פוסק כנגד שיטת הרא"ה המפורשת בספריו וחידושיו.
פרופ' ישראל תא שמע ז"ל פרסם מאמר בשם *מחברו האמיתי של ספר החינוך" (קרית ספר נ"ה, תש"מ) ובו טען כי מחבר הספר הוא רבי פנחס הלוי אחיו הגדול ומורו של הרא"ה. בהקדמה לספר החינוך במהדורת מכון ירושלים דחה החוקר התורני הרב דוד מצגר את ההשערה מפני שהראה כי ישנה מחלוקת חריפה בין הרשב"א לרא"ה בענין מסוים, ובספר החינוך הולך המחבר בשיטת הרשב"א, וקשה לקבל כי הרא"ה היה יוצא בחריפות כנגד הרשב"א אם אחיו הגדול שהיה מורו ורבו סבור היה גם הוא כמותו. בנוסף הוא מוכיח כי המחבר היה תלמיד הרשב"א ומסכם כי מחבר הספר הינו תלמיד הרשב"א ששמו לא ידוע לנו.
אם נסכם את הסוגיה, ניתן לומר כי השאלה היא האם מחבר ספר החינוך התפלל בבית הכנסת העתיק של ברצלונה שהיה פעיל עד המאה ה 14 שתמונתו הובאה למעלה ומסתמא הרא"ה ואחיו התפללו בו, או שמא התפלל בבית הכנסת של הרשב"א ותלמידיו בברצלונה שתמונתו כאן לפניכם מצד שמאל.
פירושים על ספר החינוך
ספר החינוך נדפס לראשונה בונציה בשנת רפ"ג 1523, ושוב בונציה בש"ס 1600 ומאז במהדורות רבות. כמה גדולים כתבו הערות על הספר, והנודעים שבהם הם: ר' יהודה רוזניס בעל המשנה למלך, ר' ישעיה פיק בעל התוספות למסורת הש"ס, ור' צבי הירש ברלין. אולם למעלה משלש מאות שנה לאחר הוצאת הספר לא נכתב לו פירוש מקיף. בתרכ"ט 1869 הוציא רבי יוסף באב"ד את ספרו המונומנטלי 'מנחת חינוך' שעל שערו נכתב שהוא "ביאור רחב על ספר החינוך בפלפול עצום ובבקיאות נפלא הפלא ופלא". אולם כל מי שהוגה במנחת חינוך יודע שהספר הנפלא הוא אוצר בלום של דיונים הלכתיים במגוון נושאים עצום אבל הוא רחוק מלהיות פירוש על ספר החינוך [על ה'מנחת חינוך' כתבתי לפני כשנה]. ואכן בתרס"ח – תר"ע (1908-1910) כארבעים שנה לאחר הוצאת ה'מנחת חינוך' פרסם רבי יצחק הכהן אראנאווסקי (=ארונובסקי) מקובנה שבליטא פירוש מקיף על ספר החינוך בשלשה כרכים בשם 'מנחת יצחק' (ד / 1.15 / 13) , ובשער הספר כתב את הדברים הבאים:
"הספר הזה אשר אין דוגמתו כמעט בכל הספרים הקדושים שחברו הקדמונים ז"ל. היה עד הנה כספר החתום מסיבות המבוארות בפתיחת הספר. ורבים ראו כן תמהו על ספר נפלא כזה שיהיה כסתום לפני כל רואיו. לכן נדפס כעת עם פירוש מספיק הנקרא בשם 'מנחת יצחק' לפרש כל דבריו הקדושים, ולבאר מקור כל הדברים והלכותיהן אשר גם בזה היה כספר החתום. ולתקן כל השיבושים הרבים מאד שהיו בו. ולישב כמעט בכל המקומות מה שהקשו עליו הגאונים הגדולים המשנה למלך ור' ישעיה פיק והמנחת חינוך ז"ל. ולהוכיח שדברי רבינו הם לאמיתה של תורה ונוגעים במקומות רבות מאד להלכה ולמעשה."
כלומר הרב יצחק ארונובסקי רואה את ספר החינוך כ'ספר חתום' ואת פירושו כפירוש הראשון לספר החינוך, ולספר 'מנחת חינוך' שיצא כארבעים שנה לפני כן הוא מתייחס כעוד אחד ברשימת הגדולים שהקשו והעירו על ספר החינוך, ולא כפירוש מקיף וצמוד הבא לפרש כל קטע מוקשה וליישב ולהגן על המחבר מפני משיגיו כמו פרושו הוא. [אגב, למי ששואל את עצמו אז גילוי נאות, אין לי קשר לרב יצחק ארונובסקי הנ"ל הוא היה כהן ומשפחתנו אינם כהנים...]
מה שלא ידע הרב ארונובסקי ולא יכול היה לדעת הוא שכעשר שנים לפני כן בשנים תרנ"ט-תר"ס (1899-1900) ישב בעיר סופיה שבבולגריה הרב דוד פיפאנו זצ"ל מגדולי רבני שלוניקי מח"ס חשן -האפוד על שו"ע חו"מ, אבני-האפד, נושא-האפד וחגור-האפד על אבהע"ז ועוד [האפוד = ר"ת הרב דוד (ב"ר) אברהם פיפאדו]. שהוזמן לשבת על כס הרבנות בסופיה כרב הראשי ליהודי בולגריה. הוא כתב במשך כשנתיים פירוש על ספר החינוך, ש"מפענח שיטת החינוך בכל מקום ומאיר מקורותיו בדברי חז"ל ומיישב דרכו ומהלכיו מהשגות רבני הדורות" את הספר כתב בפנקס מיוחד, והוא נשאר בכת"י עד שהוצא לאור בתשנ"ח (1988) בשני כרכים בהוצאת חברת אהבת שלום בשם 'ספר החינוך עם ביאור מעיל האפוד' ( ד / 1.15 / 19) במבוא מסביר המו"ל את הקושי שהיה בהוצאת הספר מפני שהמחבר לא העתיק בכל הערה שלו את המילים מספר החינוך שעליהם היא נסובה, אלא ציין מספרי הערות בתוך עותק ספר החינוך שברשותו, ובפנקס רשם רק את מספר ההערה, הפנקס עצמו שרד אבל עותק ספר החינוך של הרב פיפאדו לא הגיע לידינו, ולכן קשה היה לדעת לאיזה קטע בדיוק מתייחסת כל הערה, מה שהצריך עבודה רבה. היום שוכנים בספריתנו שני הפרושים: מנחת יצחק של הרב ארונובסקי מקובנה, ו'מעיל האפוד' של הרב פיפאדו מסופיה זה לצד זה במדף ספרי המצוות ד / 1.15.
לאחרונה סיימה הוצאת ארטסקרול- מסורה את ההוצאה המחודשת של ספר החינוך בשבעה כרכים. ( ד / 1.15 / 29) במהדורה המפוארת ארבעה מדורים:
א) פירוש קצר משולב בתוך דברי החינוך – דוגמת קהתי, ושוטשטיין.
ב) ביאור נרחב של כל קטע וקטע מדברי הספר. ג) הערות ועיונים הנובעים מדברי החינוך.
ד) "הרחב דבר" – עיון מעמיק במקצת מדיני המצוה או בשורשיה. המשמעות של הוצאה זו שהוא מנגיש את הספר החשוב והיסודי לכל שכבות הלומדים, ושוב יוכלו להגות בו הן צעירים ומתחילים ככוונת ורצון המחבר, והן הלומדים המעוניינים להעמיק ולהרחיב כפי שהתייחסו בעולם התורה לספר במשך השנים. אתם מוזמנים לבוא לעיין בו ואולי לקבוע בו לימוד קבוע ולהקיף כך את תרי"ג המצוות ופרטיהן.
מאמר נפלא ומאיר עיניים!